<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת הנדה ודין המקוה סימן ג'</h1>
<h2>דף קו.</h2>
ואין המקוה נפסל לא בשינוי ריח ולא בשינוי טעם אלא בשנוי מראה בלבד. וכל דבר שאין עושין בו מקוה לכתחלה פוסל אותו בשינוי מראה כגון יין וחלב ודם ומי פירות שנפלו לתוכו ושנו מראיו פסלוהו. ואם לא שנו מראיו לא פסלוהו אפילו נפל בתוכו סאה. שאין ג' לוגין פוסלין אלא במים שאובין אבל אותן משקין אין עולין להשלים שיעורו אבל אם יש בו מ' סאה מצומצמות ונתן סאה ונטל סאה מאלו המשקין כשר עד י"ט סאין. ובזה נחלקו שאר המשקין מן המים דאלו במים אם נתן סאה מים שאובין במקוה שיש בו ארבעים סאה ונטל סאה אפילו כל היום כולו כשר. וכן פסק הרשב"א ז"ל. וביאר עוד מקוה שיש בו ארבעים סאה והוא רחב והמים מרודדין ואין גופו עולה בהן ממלא בכתף אפילו בלא המשכה אם ירצה וטובל (לצד) שהמים השאובין נכשרין על ידי מי מקוה או אם לא ירצה לתת מים שאובין אם ירצה נותן לצד אפילו חבילי עצים וקנים כדי שיגבהו המים וכ"ש שיכול לתת שם אבנים או חבילי עצים שהמים נכנסין בהם לא חשיב הפסק ומצטרפין.
